מצעדי הגאווה 2009

מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם ובישראל, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, מכריזים על גאוותם בזהותם המינית השונה. כוונת הגאווה אותה מפגינים באמצעות המצעד היא לשדר לכלל הציבור מספר מסרים:

•  המגוון בנטייה המינית או בזהות המינית איננו חסרון או בושה.
•  עידוד יציאה מהארון והצהרה על כך שאלו הבוחרים לחיות מחוץ לארון, על אף הקשיים הכרוכים בכך, ראוי להתגאות בבחירתם.
•  קריאה להשגת שוויון זכויות מלא לכולם בחוק ובפועל, בלי תלות בנטייה המינית או בזהות המגדרית.

האירוע מצוין בדרך כלל בחודש יוני, כציון למהומות סטונוול. מצעדים התפתחו מהפגנות מחאה או תביעת זכויות, ובמקומות שונים הם עדיין נושאים אופי הפגנתי, אך במקומות אוהדים יותר ללהט"ב (הומואים לסביות טרנס ובי) הוא הפך ברבות השנים למצעד ססגוני בעל אופי קרנבלי, שבו אופייניים הנפת דגלי גאווה, מוזיקה קצבית, הופעות דראג, ועוד. גם במצעדים אלו קיים עדיין במקרים רבים גם אלמנט מחאתי, פוליטי וחינוכי.

בישראל נערכים ברציפות מצעדי גאווה מאז שנות ה-90. בשנים האחרונות הוא צועד כל שנה בתל אביב, בירושלים, באילת ובחיפה.

מהומות סטונוול

ביום שבת ה-27.6.1969 שנה בדיוק לפני מצעד הגאווה הראשון, פשטה משטרת ניו יורק על בר הומוסקסואלים, והציתה גל מהומות חסר תקדים של הומואים, לסביות וטרסג'נדריות נגד מדיניות המשטרה והעירייה.

זוהי הפעם הראשונה שבה הומואים, לסביות וטרנסג'נדריות התקוממו באופן מאורגן נגד אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.

שנה לאחר המהומות, התקיים בניו יורק מצעד הגאווה הראשון, ומאז בכל שנה במהלך חודש יוני מתקיימים ברחבי העולם מצעדי גאווה.

מהומות סטונוול היו שלב חשוב בתולדות המאבק לזכויות להט"ב, מאבק שהביא בעשרות השנים שמאז למהפך במעמדם החוקי והחברתי של הומואים ולסביות בעולם המערבי.

חזור להתחלה...